לפני כמה חודשים חברת קהילה סיפרה לי על כך שלפני קום המדינה נהגה לעבור את חופשת הפסח בקהיר אצל משפחתה. היא נהגה לקחת את הרכבת בתל אביב, וכעבור שתים עשרה שעות היתה מגיעה לבירת מצרים.

איך הייתם נוסעים מתל אביב לקהיר? מה היא הדרך הקצרה ביותר? בלי שום ספק זוהי אותה הדרך שהמקרא מכנה "דרך ארץ פלשתים".

ויהי בשלח פרעה את העם ולא נחם א-להים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא כי אמר א-להים פן ינחם העם בראתם מלחמה ושבו מצרימה. ויסב א-להים את העם דרך המדבר ים סוף (שמות יד, יז).

אותו המסע במדבר לא לקח שתים עשרה שעות, אלא ארבעים שנה. בכל אופן, גם כשהמסע לא היה אמור להיות כל כך ארוך מלכתחילה, הקב"ה העדיף לבחור בדרך הארוכה (דרך המדבר) ולא בדרך הקצרה ("דרך ארץ פלשתים").

למה? הקב"ה חשש שמא העם ירצה לחזור למצרים 'בראותם מלחמה'.

להכנס לארץ דרך ארץ פלשתים לא תהיה משימה קלה. אבל גם לא תהיה משימה קלה להכנס דרך הירדן.

האם שם הדרך תהיה בלי מלחמות?
גם בעבר הירדן יהיו מלחמות. גם בארץ ישראל יהיו מלחמות...

אז מה ההבדל בין הדרך הארוכה לדרך הקצרה?

אולי התשובה היא בשם רש'י : אם הלכו דרך ישר היו חוזרים. ומה אם כשהקיפם דרך מעוקם אמרו "נתנה ראש ונשובה מצרימה" (במדבר יד ד), אם הוליכם בפשוטה על אחת כמה וכמה:

מסתבר שהקב"ה רצה למנוע מהם אפילו את הרצון לחזור למצרים. הקב"ה ידע שעם הופעת הבעיות, הדרך הקלה ביותר לעיניהם תהיה הדרך חזרה...

תמיד יותר קשה להתמודד עם בעיות חדשות מאשר לחזור לבעיות הקודמות.

מסופר על אלכסנדר מוקדון שבמאה הרביעית לפה"ס הגיע עם חילו לחופי פניקיה...

הוא הבין מהר מאוד מה יהיו תוצאות המלחמה הזאת. הצבא הפניקי היה פי שלושה גדול יותר מהם והמלחמה היתה אמורה להיות ממש אסימטרית. החיילים היו מיואשים עוד בטרם המלחמה החלה.

אז אלכסנדר מוקדון תכנן אסטרטגיה מבריקה. ביקש מחילו לשרוף את הספינות בהן הגיעו לחופי פניקיה, אסף אותם ואמר להם: "תראו איך הספינות נשרפות...רק מפני זה, נצטרך לנצח במלחמה. ישנה דרך אחת ויחידה שנוכל לחזור הביתה והיא דרך הים. וכשננצח במלחמה נחזור לשם, בדרך היחידה הנותרת לנו: בספינות של הפניקים!".

גם אנחנו, לפעמים, בוחרים להשאר תקועים בעבר, כי זאת הדרך הקלה והקצרה ביותר. אך זאת גם הדרך המסוכנת, הדרך בה תמיד אפשר לחזור.

זה הפירוש האמיתי והעמוק של "דרך פלשתים". "דרך פלשתים" היא לא רק הגדרה גיאוגרפית...

להתמודד עם המציאות החדשה היא הדרך הארוכה והמורכבת.הדרך ממנה אין דרך חזרה.
זאת היא דרך המדבר...

הדרך בה בחר הקב"ה על מנת ללמד לאותו הדור שטרם הגיע לדור ההתבגרות, שלפעמים הדרך היחידה לעמוד מול האתגרים החדשים היא לשרוף את הספינות...